משנה תורה, מצוות לא תעשה קפ״ט

מהדורה: משנה תורה (ויקיטקסט)

189 ספר המצוות פתח ↗

הזהירנו מאכול הלחם העשוי מתבואה חדשה קודם שישלם יום ששה עשר בניסן. והוא אמרו יתעלה ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו. ומי שאכל ממנו כזית לוקה. אמור, שם פ"ז:

189 ספר מצוות גדול פתח ↗

שלא לאכול פת מתבואה חדשה קודם הפסח שנ' ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה:

189 ספר המצוות לרס"ג פתח ↗

קְצִיר חָדָשׁ

1 שלא לאכול פת תבואה חדשה קודם הפסח, שנאמר "ולחם . . . לא תאכלו" ויקרא כג,יד.

189 ספר מצוות קטן פתח ↗

שלא לאכול לחם חדש קודם שהתירה העומר דכתיב ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה וגו'. ויקרא כב

189 ספר החינוך פתח ↗

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִתְּבוּאָה חֲדָשָׁה קֹדֶם כְּלוֹת שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן – שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִתְּבוּאָה חֲדָשָׁה קֹדֶם כְּלוֹת יוֹם שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן. שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא כג יד וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה. מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. לְפִי שֶׁעִקַּר מִחְיָתָן שֶׁל בְּרִיּוֹת, הִיא בַּתְּבוּאוֹת, וְעַל כֵּן רָאוּי לְהַקְרִיב מֵהֶן קָרְבָּן לַשֵּׁם אֲשֶׁר נְתָנָם טֶרֶם יֵהָנוּ מֵהֶן בְּרִיּוֹתָיו, וּכְעֵין מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ברכות לה, א בְּדוֹמֶה לָזֶה, כָּל הַנֶּהֱנֶה מִן הָעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא בְּרָכָה מָעַל, וְכָל זֶה, לְהַכְשִׁיר עַצְמֵנוּ שֶׁנִּהְיֶה רְאוּיִין לְקַבֵּל מִטּוּבוֹ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּסֵפֶר זֶה פְּעָמִים רַבּוֹת. וּבְיוֹם שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן, הָיִינוּ מַקְרִיבִין בַּזְּמַן הַבַּיִת קָרְבַּן הָעֹמֶר מִתְּבוּאָה חֲדָשָׁה מִן הַשְּׂעוֹרִים, כִּי הִיא הַתְּבוּאָה הַמְבַכֶּרֶת יוֹתֵר מִן הַחִטִּים, וְהִיא מַתֶּרֶת כָּל הַתְּבוּאוֹת. מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מנחות ע א שֶׁחָמֵשׁ תְּבוּאוֹת לְבַד הֵן, שֶׁהֵן בִּכְלַל אִסּוּר הֶחָדָשׁ, וְהֵן, חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וְכֻסֶּמֶת שִׁבֹּלֶת שׁוּעָל וְשִׁיפוֹן. וּבִזְמַן הַבַּיִת מִשֶּׁקָּרַב הָעֹמֶר בְּיוֹם שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן, הָיָה מֻתָּר הֶחָדָשׁ בִּירוּשָׁלַיִם. וּמְקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מֻתָּרִין אַחַר חֲצוֹת, לְפִי שֶׁאֵין בֵּית דִּין מִתְעַצְּלִין בּוֹ עַד אַחַר חֲצוֹת, וְעַל כֵּן הָיָה מֻתָּר לָהֶם בְּכָל מָקוֹם לִסְמֹךְ עַל חֲזָקָה זוֹ. וְהַיּוֹם בַּעֲוֹנֹתֵינוּ, שֶׁאֵין מִקְדָּשׁ, אָסוּר מִן הַתּוֹרָה כָּל הַיּוֹם. וּבִמְקוֹמוֹת שֶׁעוֹשִׂין שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים אָסוּר כָּל יוֹם שִׁבְעָה עָשָׂר עַד לָעֶרֶב מִדְּרַבָּנָן. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ בִּמְנָחוֹת פֶּרֶק עֲשִׂירִי עי' סהמ"צ להרמב"ם ל"ת קצא וּבִמְקוֹמוֹת משבועות מִשְּׁבִיעִית וּמַעַשְׂרוֹת וְחַלָּה. וְנוֹהֵג אִסּוּר זֶה בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן, בֵּין בִּפְנֵי הַבַּיִת בֵּין שֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת. וּמִי שֶׁעָבַר עַל זֶה וְאָכַל כַּזַּיִת מִפַּת חָדָשׁ קָדַם יוֹם הַקְרָבַת הָעֹמֶר חַיָּב מַלְקוּת.